' '
לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

MEMO-מופע מחול אינטרקטיבי

MEMO צילום - גדי דגון - ענת גריגוריו - דרך גוף
MEMO צילום - גדי דגון - ענת גריגוריו - דרך גוף


מופע מחול אינטרקטיבי בשיתוף הקהל, זהו מופע בו הגוף הוא כ- גוף קנווס בו הקהל מוזמן לכתוב על גופה של הרקדנית ולהשפיע על המהלך הכוריאוגרפי,

" האשה - כארץ בוערת "- צבי גורן, "הבמה"

"...את המהלך הזה היא מפתחת כשהיא מציעה את גופה כ"גוף- קנבס", שעליו ניתן להשליך דימויים באמצעות פרחי צבעוני מעץ .. התקועים יחד עם מכחולים בגזרי עץ קטנים לרגלי הקהל. גביעי הכותרת של הפרחים מכילים צבעים - שחור, אדום וכחול. כל צבע יגיח בזמנו באמצעות צופה אחד שהיא מזמינה, או יותר מאוחר צופים, שבעצמם קמים ומשתתפים ביצירת מרקם חדש, מתפתח, של כתובות וכתמים על גופה"
יצירתה החדשה של ענת גריגוריו לוקחת את הקהל למסע מטלטל של זיכרון אישי ואקטואלי

אישה בסוגרה וביופיה

ענת גריגוריו היא אחת הרקדניות-יוצרות המרתקות שפועלות בלב תמונת המחול הישראלי, אם ביצירותיהם של כוראוגרפים אחרים, כמו ב?ספינת השוטים? של ניב שינפלד ואורן נאור או ב-Anima Animus של שרון פרידמן והקולנוען דמיאן וארלה ובמיוחד ביצירותיה המתייחדות בשפה אישית מאוד, כמו הסולו הכואב Mr Nice Guy שהעלתה בפסטיבל ישראל לפני שנתיים והדואט- The Edge עם תמר לם שהעלתה בהרמת מסך אשתקד.

עתה, ומחוץ למסגרות הנוחות, היא מעלה את MEMO, יצירת הסולו הארוכה ביותר שנוצרה כאן, כ-75 דקות אורכה, ובה היא לא רק מפגינה את מיטב כישוריה כמבצעת אלא גם מאתגרת את הקהל היושב על הבמה משלושת עבריה ומטילה עליו, מפתה ליתר דיוק, להיות שותף ביצירה, גורם פעיל ומפעיל. ושוב - למיטב ידיעתי - זו הפעם הראשונה שכך זה קורה כאן.

היצירה בבסיסה הרעיוני אישית מאוד ונבנית על לוח הזיכרון של גריגוריו שכאן הוא גופה. התנועה שלה מרתקת כשהיא לעצמה, והיא יודעת לבטא את מכלול ההבטים של המיגדר הנשי. במלים פשוטות, או בתנועה מדויקת הבנויה על עקרונות המחול הטהור, היא אישה בסוגרה, נשית ביופיה, חיה פצועה בגופה, ואיכשהו בחיוכה הנמשך בין המצוקות היא אופטימית ללא תקנה.

נטרפת בין הצופים

הבמה שהיא עיצבה (עם תאורה מחושבת היטב של כריס דנקן, ועם נעם הלפר היושב בפינת הבמה מאחור ויוצר את הפסקול בזמן אמת) כוללת שלושה גלילי נייר הנפרסים ויוצרים נתיבים שעליהם, או ביניהם היא רושמת את הזיכרון המתעורר בה, או את זה שהיא מבקשת מהצופים לעורר.

את המהלך הזה היא מפתחת כשהיא מציעה את גופה כ"גוף- קנבס", שעליו ניתן להשליך דימויים באמצעות פרחי צבעוני מעץ שיצרה גיליאן אשכנזי התקועים יחד עם מכחולים בגזרי עץ קטנים לרגלי הקהל. גביעי הכותרת של הפרחים מכילים צבעים - שחור, אדום וכחול. כל צבע יגיח בזמנו וייצור באמצעות צופה אחד שהיא מזמינה או יותר מאוחר צופים שבעצמם קמים ומשתתפים ביצירת מרקם חדש, מתפתח, של כתובות וכתמים על גופה.

לאחר שהיא עצמה השלימה את הרישום באמצעות ידיה, אצבעותיה ושערה שנטבלו בדליי צבע, לדברים שייכתבו על גופה של הפרפורמרית, מגיע השלב האחרון שבו היא ?נטרפת? בין צופים רבים שעטים עליה במכחוליהם עד כדי ?הבערת? גופה באש הזיכרון.

כל רישום מותיר בה צלקות-לרגע, ומתוך כל צלקת מתעוררת בה התגובה, ויגיעו משמעויות חדשות, אפילו בלתי צפויות.

התבוננות הדדית עמוקה

השאלה האמנותית שגריגוריו מציבה לעצמה ולקהל גם יחד היא ?מהי האבולוציה של המחשבות וההתנהגויות שלנו? האם אנו באמת יכולים לבחור אילו השפעות יישארו אתנו? האם אנו באמת יכולים להתעלם מהטביעות של החיים והיסטוריה שלנו? האם אנחנו יכולים להסיר אותם??. ובמיוחד איך לתרגם או לפענח במופע שהוא אירוע חי את ?החוויה האישית ההיסטורית החרוטה בגוף ובזיכרון".

ככל שהיצירה מתפתחת, גריגוריו מביאה גוונים משלימים באוצר של תנועה ודימויים המדברים את גופה ואת אישיותה הקורנת מבעד למסכת הצבעים. אבל זה איננו מופע של התענגות על מופע, אלא של התבוננות הדדית מעמיקה של הפרפורמרית וקהלה במשמעויות הנוצרות במהלכו.

וכך, ברגע מסוים מאוד שאינני יכול להצביע עליו, נעורה בי שורת השיר ?אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת". והכאב החד הזה שנוצר בי התחזק כשהיא הסתתרה מתחת לאחד מגיליונות הנייר שעדיין בהק בלובנו, ואחד הצופים הניח עליו קבוצת צבעוני-עץ, והיצירה הפכה לקינה, עליה ועלי ועל הארץ הזאת שהדם בעורקיה פורץ ומכתים את רגביה ואת יושביה.

הנה כך, אישה אחת, רקדנית, יוצרת, מעזה להביט אל תוך עולמה, ולשלוף מתוכו את עולמנו. כזה הוא ה-MEMO המטלטל של ענת גריגוריו..."

המאמר פורסם גם כאן »

צבי גורן- הבמה החיים עצמם הם היצירה הגדולה ביותר שמעלה שאלות על התנהגותינו כאנשים בחברה ומול עצמינו.. עד כמה אנו אותנטיים לעצמינו וקשובים לחברינו?? התנועה פותחת ערוץ נוסף לתקשורת ללא מילים כשכל אחד יכול להזדהות איתה לפי ראות עיניו ..

כל המאמרים של ענת גריגוריו:

זה בסדר, את לא אשמה

זה בסדר, את לא אשמה

ביקורת על המופע Tragedy of being, הארץ, טל לוין» מאת טל לוין

זה בסדר, את לא אשמה

זה בסדר, את לא אשמה

» מאת טל לוין

ביקורת מחול על המופע MEMO

ביקורת מחול על המופע MEM

סיקור המופע MEMO. anat gregorio, memo, gadi dagon, 2015» מאת אורה בראפמן

ביקורת מחול על המופע MEMO

ביקורת מחול על המופע MEMO

» מאת אורה בראפמן

כל הפעילויות של ענת גריגוריו:

שיעור העשרה למורים

השתלמות מורים

שיעור מודרני | ענת גריגוריו» עם ענת גריגוריו

רביעי
שיעור העשרה למורים

השתלמות מורים

עם: ענת גריגוריו

מתי: רביעי

שיעור מחול מודרני

שיעור מחול מודרני עכשווי

שיעור מחול מודרני בהנחיית ענת גריגוריו.» עם Anat Grigorio

רביעי
שיעור מחול מודרני

שיעור מחול מודרני עכשווי

עם: Anat Grigorio

מתי: רביעי

שיתוף חברים
עם : צבי גורן- הבמה